לא יפה ולא במקרה
תחושת הבטן היא שאנחנו לא בכיוון הנכון. המדע הבדיוני מתאר את ערי עתיד כמפלצות זוללות כל פיסת טבע או טוּב אנושי. אלה הן ערים מושחתות, מוזנחות, בהן האדם הוא תפאורה שולית לצריחים המגלומניים הנמתחים לכל אופק.
תחילת הקרע בין העיר לאדם הנה תולדה של ניתוק האדריכלות מצדדיה הטכניים. מהרגע שתכנון סכימת הקירות והפתחים הפך נפרד לתכנון מערכות המבנה כגון האינסטלציה, מיזוג האוויר, החשמל וכיוב׳, איבד האדריכל את שליטתו ברוח המבנה, והפך עבד של הצדדים התפעוליים גרידא. אדריכלות ללא צנרת, כבלים ותעלות הנה אדריכלות נכה, כזו שאיבר הרפאים שנכרת ממנה שב וכואב במקומות ובזמנים הכי פחות רצויים. האדריכלות נדחקה יותר ויותר אל צדדיה האמנותיים, פניה מזויפות במתכוון וחלליה מסתירים דרמות גדולות הנחבאות בתוככי הקירות.
נדמה שתפקיד האדריכל הפך לדומה לזה של אמן אשליות, איש שתפקידו להסתיר ולהסוות את קיומן של מערכות טכניות שונות ומשונות. לא התפתחה שפה אדריכלית מקובלת המחצינה את מערכות הבניין (למעט מקרים יחידאיים כמרכז פומפידו המפורסם בפארי