חיפוש
  • BuildUP

דת ואדריכלות

דבר אל העצים והאבנים

בראשית היו השמים והארץ. כשאנו בני האדם נכנסנו לתמונה, כלואים בין אדמה לרקיע, ראינו את עצמנו כחלק בלתי נפרד מכל הקיים סביבנו. רוח החיים האנושית לא נבדלה מרוח החיים של השועל, הנשר או העץ. גם לסלעים, להרים ולנהרות יוחס ממד רוחני, נשמה הפועמת ומקשרת בין הדברים. האדם לא ראה את עצמו עליון, או שולט או שונה במיוחד משאר התופעות שסביבו. רוחו הייתה ייחודית, אך שווה במעמדה לרוחות של המים, האש, הצמחים ובעלי החיים. מתוך שווין מעמדות זה, יכול היה האדם לבוא בדין ובדברים עם רוחות אחרות, ולהגיע עמם להסכמות. קבוצת אנשים שבחרה להתיישב במערה מסוימת, יכלה לפנות אל רוח המערה ולבקש ממנה זכות להתגורר בה. האדם פנה אל העצים וביקש שיתנו פרי, פנה אל העננים שיור